העץ המאוד נדיב.

לפני 14 שנה, כשרק עברנו לגור פה, שתלנו בגינה שלנו עץ גויאבה.

הייתי אמא צעירה בהורות אינטנסיבית לפעוטה, תינוק שזה עתה נולד ועוד אחד חמוד בבטן.

על חופש, זמן וחיים ללא דאגה אפילו לא העזתי לחלום

ועץ הגויאבות

היה נקודת הממשק היחידה שלי

לזיכרונות נמסים מימי הפרח והאהבה,

בחופי סיני עם כוס מיץ גויאבה קרה ובלתי נגמרת ביד.

גומעת לאט, לאט, לאט.

עם השנים העץ גדל, גבה מאוד

ועימו גם הילדים

והזמן חזר להיות שלי.

ובכל יום כשאני מתעוררת לענפיו

המתפרצים אל חלוני,

לציפורים המקפצות בין עליו ומזמרות לי שיר עליז של בוקר,

אני בוחרת גויאבה אחת יפה ובשלה

מלאה בסידן מגנזיום ובויטמין C

ומודה לו בליבי.

בהמשך היום,

אני מוצאת זמן נעים לשבת תחתיו

ולשתות שייק פירות קר ובלתי נגמר,

לאט, לאט, לאט...

" יישות אינטגרלית יודעת בלי ללכת,

רואה בלי להתבונן

ומשיגה בלי לעשות"...- (לאו צ'ו)

לני שמיר שם טוב

דר' לנטורופתיה (phd nd),

בעלים ומייסדת "הקליניקה"- רפואה טבעית בהתאמה אישית מאז 1993.